ידידי איתמר בן עמי פרסם כעת מאמר חדש ומעניין מאוד (https://hazmanhazeh.org.il/benami/) על "החרדיות החדשה", בו הוא מבקש להציג זוויות חדשות ופחות מוכרות בהיבט האידיאולוגי.
- בחלק הראשון הוא מציג עמדות אידיאולוגיות לעומתיות מבתי המדרש של הרב אליהו מאיר פייבלזון, הרב אוריה ענבל, הרב יהושע פפר, הרב מיכאל נכטילר ואחרים.
- בחלק השני הוא מנסה לפענח את הגישות של הרב דוד בלוך ושל דוד זולדן, שנטלו חלק משמעותי בגיוסם של חרדים למסלול "נצח יהודה" (הנח"ל החרדי).
- החלק השלישי מוקדש לתופעה המוכרת יותר של החרדים שהשתלבו בעבודה ובאקדמיה.
המאמר בעיניי חשוב מאוד, מפני שהוא מפנה זרקור לחלק ההגותי והאידיאולוגי של החרדיות החדשה, שבאופן כללי לא זכה לתשומת הלב הראויה לו.
וכעת אקדיש כמה שורות להתייחסותי האישית למאמר:
מבחינה מספרית, ברור שהתופעה הרחבה ביותר היא זו של החרדים המשתלבים בעבודה ובאקדמיה, ושל אלו שחשופים במידה רבה לאינטרנט, לחברה הישראלית ולתרבותה. אני סבור שהציבור הזה נמצא בינתיים בפרשת דרכים, ואי אפשר לדעת לאיזה כיוון הוא יצעד, והדבר תלוי במידה רבה בזרמים פוליטיים ואידיאולוגיים שיעמדו בפניו ובפני ילדיו בשנים הבאות.
האינטרס המרכזי של הקבוצה הדומיננטית, הוא הרצון לחיות חיים טובים ונוחים יותר, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינות נוספות של אורח חיים רבגוני ופתוח, תחומי עיסוק ועניין מגוונים וכיו"ב, אולם בכך לא די בשביל להקים קבוצה מובחנת עם קהילות עצמאיות ומוסדות חינוך עצמאיים, ולכן רובם נשענים על המודל החרדי הקלאסי בעיקר בכל הנוגע לחינוך ילדיהם. בנוגע למודרנה לציונות ולעמדות ליברליות, כמדומני שרובם ככולם לא מקדישים לכך עיון מעמיק לבירור עמדתם, והם באופן כללי גמישים יותר, ומבקשים נוסחה לחיים משותפים עם מינימום של קונפליקט.
הקבוצה האידיאולוגית שהיא בעיניי הנקודה המעניינת ביותר במאמר, אכן מבקשת לנסח אידיאולוגיה אלטרנטיבית לחרדים בכלל ולחרדים החדשים בפרט, אבל עדיין מוקדם לקבוע האם המהלך הזה יחלחל לציבור הרחב, ולדעתי הדבר תלוי האם יוקמו קהילות ומוסדות חינוך שיאמצו את התפיסות שהם מנסים לקדם, ובשלב זה אני לא רואה את זה קורה.
לגבי העמדות של הרב דוד בלוך ושל דוד זולדן, אין לי הרבה מה להוסיף כי לא התעמקתי בנושא. אני חושב שהשפעתו המשמעותית של הרב בלוך היא בעיקר בכתיבתו הפובליציסטית ובישיבת "דרך חיים" - ישיבת ההסדר החרדי בגן יבנה שהוא עומד בראשה, אבל להערכתי זו עדיין השפעה מועטה.
לכו לקרוא, ושתפו במחשבותיכם.
הרב בצלאל יישר כוח.
השבמחקנדמה לי שהצלחת ללמד זכות על המאמר (אף שלא מגיע לו) על ידי פלגינן דיבורא. אם חלק מן הדברים של המחבר (גם לא כולם) ניתנים להאמר על מה שאתה מכנה "החלק האידיאולוגי" , הרי אתה מודה שזה "לא שייך" לגבי רוב מנין של המכונים ח"ח , שעיקר חפצם להשתלב כאנשים חרדים במעמד הביניים הישראלי (דבר שבודאי אין בו פסול אך גם אין לו חזון גדול מעבר ל"הנהג בהם מנהג דרך ארץ") . לעומת זאת, נלע"ד שהסגנון של המאמר שהפך את תופעת הח"ח לזרוע של כוחות ההדתה גם איננו נכון וגם מסוכן מבחינת הנכונות של החברה הכללית להכיל את הח"ח.
הצדק איתך!
מחקהיות ואני חבר קרוב של איתמר, אני מעריך שכוונתו טובה, אבל התוצאה אכן בעייתית.
בכל אופן, אני חושב שחשוב להעמיק וללמוד את אלו שעסוקים בניסוח אידיאולוגיה חרדית חלופית, ואני בעצמי גם רואה חשיבות בניסוח של אידיאולוגיה כזו. אני חושב שקשה מאוד יהיה להחזיק ציבור מחויב לשמירת תורה ומצוות, אם החזון שלו מסתכם ב"הנהג בהם מידת דרך ארץ".