במסתרים תבכה נפשי

בשבוע שעבר צפיתי בסרט החדש "במסתרים" (https://www.kan.org.il/item/?itemid=77701), על חרדים למראית עין שאיבדו את אמונתם הדתית ואת מחויבותם לתורה ולמצוות, אולם ממשיכים לחיות בתוך הקהילה החרדית משיקולים שונים.

על קיומה של תופעה זו, שמעתי כבר לפני למעלה מ-20 שנה מהרב שמשון פינקוס זצ"ל, הוא סיפר שנסע לארה"ב למסור הרצאה למאות חסידי סאטמר, שרבים מהם כבר לא היו שומרי תורה ומצוות אבל היו לבושים כחסידים מכף רגל ועד ראש. אז הדברים נשמעו לי כמעט מופרכים.

מאוחר יותר נחשפתי בעצמי כאן בישראל לאנשים כאלו, אז נודע לי גם על פורומים אינטרנטיים ייעודיים עם מאות חברים במצב זה, שקוראים לעצמם "אנוסים". התופעה הזו עלתה כמדומני כמה פעמים לתקשורת הישראלית, ונידונה גם בפורומים החרדיים באינטרנט.

לפני כשנתיים השתתפתי בדיון פנים-חרדי שבו דנו בהבדל בין הקהילה החרדית לציונות הדתית בהקשר זה, שבקהילה החרדית האנשים עשויים להעדיף להישאר חרדים למראית עין בשביל לא לשלם את המחיר הכבד הכרוך ביציאה, בעוד שבציונות הדתית קל יותר לעזוב בגלוי ולא לחיות בהסתרה ובמראית עין. מרבית המשתתפים בדיון הניחו כדבר מובן מאליו שעדיף לאפשר לאנשים במצב זה לצאת ולחיות כאוות נפשם, אולם היו גם כאלו שטענו שמבחינה דתית וחינוכית עדיף שהם יחיו כחרדים למראית עין, וזה הפתיע אותי מאוד.

על הסרט "במסתרים" קראתי ביקורות לחיוב ולשלילה, אני עצמי התרשמתי שהוא מציג את התופעה באופן מוצלח, אבל בכל אופן אני חושב שזו הזדמנות מצוינת לדון על הסוגיה המורכבת הזו.

אני מבקש להציג כאן בקצרה את ארבעת הנקודות העיקריות שמעניינות אותי בנידון:

1. המונח "אנוסים" - רבים וטובים טוענים שהכינוי איננו מוצלח, מפני שיש בו השוואה לאנוסי ספרד, ושבסופו של דבר מדובר בבחירה. יתכן ויש בכך צדק, אבל נראה לי שהיות והמונח כבר השתרש אין טעם להמשיך לדון בכך.
2. היקף התופעה - השאלה המסקרנת ביותר היא כמובן האם מדובר על תופעה רחבת היקף או לא? האם הקהילה החרדית תוכל להכיל בתוכה מספרים גדולים של "אנוסים"? מה התופעה הזו מחוללת בפנים הרחק מן העין? האם יש דרך לחקור ולקבל נתונים מהימנים על תופעה שמעצם טבעה היא מוסתרת?
3. מחיר היציאה - הסיבה העיקרית לתופעה היא לכאורה המחיר האישי / המשפחתי / החברתי / הכלכלי הכרוך ביציאה, והשאלה היא האם שכרה של הקהילה החרדית איננו יוצא בהפסדה, כשהיא גורמת לאנשים בתוכה לחיות בשקר?
4. האם ניתן לקיים שיח ודיון פנים-חרדי מעמיק בנושא? האם העמדות בתוך הקהילה החרדית בנושא נגזרות מעמדה דתית-הלכתית או מעמדה אנושית-רגשית? מה עמדת הרבנים והמנהיגות הרוחנית בנושא?