חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות אתרי אינטרנט חרדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אתרי אינטרנט חרדים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 14 ביוני 2017

שלוחי דרבנן או שלוחי דידן

הפאנל בכנס "קוראים לסדר"
בכנס "קוראים לסדר" שהתקיים השבוע על התקשורת החרדית, הגדיר אחד מאנשי התקשורת החרדים באופן תמציתי את השוני בין העיתונות המפלגתית החרדית כדוגמת "המודיע", "יתד נאמן", "המבשר" ו"הפלס", לבין אתרי האינטרנט החרדים כמו "כיכר השבת" ו"בחדרי חרדים".

העיתונות המפלגתית נועדה ללמד דעת את הציבור, להעביר לו את דעת המנהיגות הרבנית ואת נקודת הראות של הנציגות הפוליטית החרדית בסוגיות שונות. בשל כך, בעיתונות המפלגתית הנציגות החרדית תמיד צודקת, ויש רק לספר על פועלה ולשבח אותה על עמידתה על זכויות הקהילה החרדית ברוחניות ובגשמיות.

אתרי האינטרנט החרדים נועדו לשקף לציבור את הלכי הרוח בקהילה החרדית, הם עושים כמיטב יכולתם לקלוע לטעמם של הקוראים ולבטא את העמדה הרווחת בציבור, ביחס להתנהלות נציגי הציבור החרדים ובנוגע ליתר הסוגיות העומדות על סדר היום בחברה הישראלית בכלל ובקהילה החרדית בפרט. אין להם כוונה לחנך את הציבור, אלא להתאים את עצמם אליו.

בדומה לאמירה המפורסמת שהתקשורת הכללית מדווחת מה קרה והתקשורת החרדית מדווחת מה שהיה צריך לקרות, ניתן לומר אפוא שהאתרים החרדים מבטאים את מה שהציבור החרדי חושב בעוד שהעיתונות המפלגתית מבטאת את מה שהוא צריך לחשוב.

כמדומני שבתווך שבין העיתונות המפלגתית לאתרי האינטרנט, עומדים העיתונים הלא-מפלגתיים וערוצי הרדיו החרדיים. הם משלבים בין הרצון להוביל ולהשפיע על דעת הציבור בעניינים שונים, לבין הצורך להתאים את עצמם לדעה הרווחת בציבור, בעיקר בכדי להיות רווחיים ולהצדיק את קיומם הכלכלי

ההבדלים הללו, מתארים כמובן את התהליכים בקהילה החרדית במהלך השנים האחרונות. העיתונות החרדית המפלגתית ממשיכה מסורת של עשרות שנים, העורכים והכותבים בה הם ברובם הגדול בעלי ניסיון עשיר והשקפת עולם סדורה, וקהל הקוראים העיקרי הוא ככל הנראה מבוגר יחסית. אתרי האינטרנט החרדים הם חדשים ומתפתחים כל הזמן, אנשי התקשורת שמובילים אותם הם צעירים חרדים חרוצים ומוכשרים בעלי הבנה בפרסום ויחסי ציבור, שרובם חף ממשנה אידאולוגית סדורה ומדחף להשפעה ציבורית כזו או אחרת, וקהל הקוראים באתרים אלו הוא מן הסתם ברובו הגדול מהדור החרדי הצעיר. 

השינוי המתואר איננו נעלם מעיני המנהיגות הרבנית החרדית ומעיני הנציגות הפוליטית החרדית, בכנס הנזכר סיפרו חמשת הדוברים - כולם בעלי ניסיון רב במרחב הווירטואלי - שכל המנהיגות הרבנית והנציגות הפוליטית נמצאת כיום בקשר מתמיד עם העורכים והכותבים באתרי האינטרנט החרדים ובתקשורת הכללית. אחד המשתתפים בכנס, הגיע לעסוק בתחום זה בתור נציג ועדת רבנים שנועדה לפקח על הנכתב באתרים אלו.

השאלה הגדולה בעיניי היא: האם השינוי שהתחולל בתקשורת החרדית עתיד להתרחש גם במגרש הפוליטי? במשך עשרות שנים נבחרו נציגי המפלגות החרדיות בכנסת וברשויות המקומיות, על ידי המנגנונים המפלגתיים הפנימיים ובגיבוים של גדולי התורה. הציבור לא היה מעורב בבחירת נציגיו, ופעל על פי הכלל של "ועשית ככל אשר יורוך", כשהאמירה המקובלת בקהילה החרדית היא שלאדם חרדי יש זכות הצבעה ולא זכות בחירה.

הדעת נותנת, שלאחר שלדעת הציבור יש משקל בקביעת סדר היום הציבורי, הדבר יבוא לידי ביטוי גם במישור הפוליטי. אם נתבונן על מערכות הבחירות האחרונות לא נראה לי שנמצא רמז לשינוי, ואדרבה בבחירות לרשויות המקומיות היו פעמים שכלל לא התקיימו בחירות בבני ובמודיעין עילית והציבור לא השתמש גם בזכות ההצבעה, אולם עדיין קשה להסיק מכך שמה שהיה הוא שיהיה.

יש לציין שכבר לפני למעלה מעשור נערך סקר בעיתונות החרדית הלא-מפלגתית על האנשים שהציבור החרדי מעוניין לראות כמייצגיו בכנסת, כמובן שהיה מדובר בתרגיל תקשורתי בלבד תחת המוטו "אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור" (ברכות נה,א), אבל ההיענות הגדולה של הציבור מלמדת לדעתי על כך שהרעיון לשיתוף הציבור במהלך בחירת הנציגים מחלחל אט אט. יתירה מכך, באתרי האינטרנט החרדיים נערך בשנים האחרונות סקר אודות תלמידי החכמים שיתפסו בעמדת הנהגה ציבורית, וגם כאן נראה שהציבור בחלקו הגדול לא נרתע מלהשיב לסקר.

במידה ואכן יתחולל שינוי בתהליך בחירת נציגי המפלגות החרדיות, ניתן לשער שהדבר ישנה באופן משמעותי גם את צורת עבודתם ואת סדרי העדיפויות של הנושאים שהם עוסקים בהם.

יום ראשון, 14 במאי 2017

בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת - הצעה

על הפסוק בקהלת (יב,יא) "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד." אמרו חז"ל במסכת חגיגה (ג,ב) "בעלי אסופות אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין, שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב (שמות כ,א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה, אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין" ופרש"י "עשה אזניך כאפרכסת - מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו". בשורות קצרות אלו מתארת לנו הגמרא באופן נפלא את הדרך שעלינו לברר לעצמנו את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה, על ידי האזנה והקשבה לדעות השונות, ובחינה מדוקדקת שלהן בכדי לדעת באיזו דעה לבחור הלכה למעשה.

דרך זו של הצגת דעות שונות וסותרות העומדות למבחן השומעים מקובלת כיום בכל העולם הדמוקרטי במגוון צורות, באקדמיה, במחקר, בתקשורת, בקרב בעלי מקצועות שונים, בפוליטיקה ובעוד מקומות רבים. אולם נדמה שדווקא בקרב המחנה התורני של יושבי בית המדרש, ניתן להבחין ברתיעה מהתנהלות זו. ככל הנראה, החשש הגדול מדעות זרות שמקורן איננו טהור ושעלולות לפגוע באמונה בערכים ובפעולות של שומרי התורה והמצוות, הביא לזהירות יתירה שמנעה אף את כניסתן של דעות אחרות שמקורן גם הוא בדרך התורה והמצוות, כדרך שנאמר בגמרא הנ"ל.

כך אנו רואים כיצד כל מחנה של שומרי תורה ומצוות, בונה במה לעצמו ומקים חומות וגדרות מסביבו, ודואג להשמיע לבני המחנה אך ורק את תפיסות עולמו בכל דבר ועניין, תוך התעלמות מוחלטת מדעות וגישות אחרות. כל קבוצה חרדית יש לה עיתון משלה בו מופיעים מאמרים עם השקפת עולמה ולעתים גם עם דברים כנגד דעות אחרות, ואין צורך בשום דיון ציבורי פתוח שבו יובאו הדעות השונות לשיפוט הקוראים.

הדברים נכונים כמובן על העיתונות המפלגתית החרדית כדוגמת "המודיע" של "אגודת ישראל" בהובלת חסידות גור, "יתד נאמן" של הציבור הליטאי התומך ב"דגל התורה", "המבשר" של סיעת "שלומי אמונים" ב"אגודת ישראל", "הפלס" של הליטאים אנשי "הפלג הירושלמי", "יום ליום" של תנועת "ש"ס", "המחנה החרדי" של חסידי בעלז, "העדה" של אנשי "העדה החרדית", "כפר חב"ד" של חסידי ליובאוויטש וכיו"ב. אולם נראה שגם בעיתונות הלא-מפלגתית החרדית כדוגמת "משפחה", "בקהילה", "מרכז העניינים", "קו עיתונות דתית" ועוד אחרים, לא נמצא דיונים רציניים בנושאים חשובים העומדים על סדר היום החרדי. אולי בשל העובדה שבדרך כלל הדברים מוכרעים על שולחנם של גדולי התורה, והציבור הרחב איננו רואה צורך להכניס את ראשו בשאלות הללו. 

עם כניסת האינטרנט לעולם החרדי לפני למעלה מעשור, היה נראה שחל שינוי משמעותי בעניין זה. בפורומים חרדיים כדוגמת פורום "בחדרי חרדים" שהתחילו אז את פעילותם, נערכו דיונים סוערים בין אנשים מכל החוגים והעדות בקהילה החרדית סביב מגוון רחב של נושאים. היו אלו דיונים מרתקים ומחכימים, שהתקיימו בין אנשים בעלי עמדות שונות, שרבים מהם כתבו תחת שמות עלומים ללא צורך לחשוף את זהותם האמתית. אולם במהלך השנים, עם התרחבות הפורומים לציבור חרדי רחב יותר, עם פתיחת אתרי חדשות ותוכן חרדיים כמו "כיכר השבת", "בחדרי חרדים" ו"חרדים 10", ועם התפשטות הרשתות החברתיות, נראה שהדיונים הללו נעלמו לבלי שוב. הפורומים החרדיים משמשים בעיקר לזירת התגוששות בין יריבים במגוון השסעים הקיימים בקהילה החרדית, אבל דיונים מסודרים ורהוטים נעלמו לחלוטין. גם מדורי הדעות של האתרים הללו, לא מהווים במה רצינית לייצוג העמדות השונות במחננו.

האמנם מדובר בחוסר עניין לציבור? או שהפלטפורמות הללו לא התאימו מסיבה כזו או אחרת להמשיך את הדיונים הללו? אני עצמי נבוך בשאלות אלו ומתקשה להשיב על כך דבר ברור.

את הבלוג הזה פתחתי לפני קרוב לשנתיים, בתקופה זו פרסמתי בו כמאה מאמרים בנושאים שונים (ושני מאמרי אורח), ואני עומד על קרוב ל-20,000 כניסות לבלוג. כמובן שלא מדובר בהתעניינות גדולה במיוחד, אבל נראה לי שזה גם מלמד שיש התעניינות מסוימת במחננו בז'אנר הזה.

לאור זאת, אני סבור שאולי יש מקום לפתיחת בלוג ציבורי שבו יכתבו מאברי דעה של אנשים שונים בקהילה החרדית, ואולי הוא יוכל לשמש כבמה לדיאלוג ולוויכוחים בסוגיות שונות החשובות לנו.

אשמח להתייחסותכם כאן בתגובות.

יום חמישי, 30 במרץ 2017

צריך עיון גדול



השבוע הושק אתר חדש בשם "צריך עיון - חשיבה והגות חרדית", שנועד לשמש במה לדיון פנים-חרדי בשאלות שונות הנוגעות לקהילה החרדית בישראל.
הצורך בבמה מסוג זה מוכר לי כבר שנים רבות (ראו כאן), ובמהלך 13 השנים האחרונות הייתי שותף לניסיונות שונים לקדם את הדיונים הללו ולדעתי במהלך השנים הללו עברנו כברת דרך משמעותית בנידון.
האתר של "צריך עיון" נועד כפי הנראה לרכז שיח ברמה גבוהה בעלת מאפיינים אקדמיים, שכמותו עדיין לא היה בשיח הפנים-חרדי הציבורי, ומעניין לעקוב האם אכן תהיה התעניינות והיענות לדיון מסוג זה.

קריאת העמוד עם ה"אני מאמין" של האתר השאירה אותי נבוך מאוד, אודות הכיוון שאליו מכוונים מקימי האתר.
בשבע נקודות, מוצגת בפנינו המסגרת של הדיונים באתר, באופן בהיר ושיטתי. אלא שבעקבות זאת נשאלת השאלה: האם האתר נועד להוות במה לדיון פתוח, או שהמסקנות כבר נכתבו וכעת מוזמנים כותבי מאמרים שמסקנותיהם תואמות לתפיסתם של מקימי האתר?

העיקרון הראשון של "מצוינות דתית", נראה בעיניי כמסגרת הגיונית לדיונים בתוך הקהילה החרדית. 
העיקרון השני של "התבדלות זהירה" נראה גמיש דיו בשביל לדון על המרחב שבין מה שמכונה "מרחק מסוים מהתרבות החילונית" לבין "הסתגרות מוטעית".
העיקרון השלישי של "הנטייה השמרנית" מבהיר באופן החלטי "שעל שינוי לבוא מבפנים, בהסכמת ובהובלת גדולי הרבנים, בהליך איטי והדרגתי הבונה על יסודות העבר תוך הסתכלות כנה לעתיד", ובכך הוא כמובן איננו נותן במה לאלו (כמוני) הסבורים שיש לבצע מהלכים גדולים בזמנים קצרים וללא תמיכה גלויה של גדולי הרבנים.
העיקרון הרביעי של "חיי קהילה במסגרת מדינה רזה", מקדש באופן ברור את השיטה הקפיטליסטית, ומדיר באופן ברור כותבים בעלי עמדות כלכליות סוציאליות.
העיקרון החמישי של "אחריות אזרחית" משקף עמדה ברורה בעד השתלבות חרדים כשותפים שווים בהובלת המדינה, זוהי כמובן עמדה מהפכנית ביחס להתנהלות החרדית במשך שבעים שנה, ומעניין האם יהיה כאן מקום לדעות המבקשות לשמר את הנוהג הקיים.
בנוגע ל"חינוך" יש כאן ניסיון מצד אחד להמשיך בעיקרון הרביעי ויחד עם זאת למצוא פתרון לבעיית החסר בלימודי ליב"ה בחינוך החרדי, כאן יש מקום לדיון אודות הדרך לשלב בין שני העקרונות.
העיקרון השביעי של "קיום משותף" מדבר על כבוד והבנה הדדית, נראה שיהיה קשה לחלוק על כך.

לסיכום, התפיסות שבאות לידי ביטוי בנקודות 3 4 ו-5, מגבילות את הדיון המתבקש לקבוצה מסוימת בעלת השקפה זהה בנוגע לתהליכי שינוי, למדיניות כלכלית ולמקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית. האם יש מספיק ציבור חרדי לדיונים אלו? ימים יגידו.

נ.ב. היות ו"על שינוי לבוא מבפנים, בהסכמת ובהובלת גדולי הרבנים", עלינו להסיק לכאורה שאתר "צריך עיון" הוקם בהסכמת והובלת גדולי הרבנים או שהוא איננו מקדם שום שינוי.