המשימה הושלמה

לפני למעלה מ-20 שנה, נרתמו כמה גורמים מתוך הקהילה החרדית, להתמודד עם הקושי של גברים חרדים להשתלב בעולם העבודה. באותה תקופה, שיעורם של הגברים החרדים בעולם העבודה היה במגמת ירידה מתמדת, וגם אלו שנכנסו לעולם העבודה היו חסרים בדרך כלל ידע מקצועי מתאים ועדכני, ובשל כך התקשו להשתלב בעבודה קבועה ששכרה בצידה.

אחד החלוצים בתחום זה היה ד"ר אברהם פוס ז"ל, שהקים אז את "המרכז החרדי להכשרה מקצועית". המהלך עצמו נתקל בקשיים רבים מבית ומחוץ, בהתנגדויות, בחששות, במשברים, בעליות ומורדות, בהצלחות וכישלונות. עם השנים קמו מסגרות נוספות להכשרות מקצועיות וללימודים אקדמיים לקהילה החרדית, הוקמו קרנות לסיוע כלכלי לתלמידים, נפתחו גופים להכוונה תעסוקתית, נוסדו בתי מדרש לאנשים עובדים ועוד כהנה וכהנה. ניתן להרחיב ולתאר את כל הגופים והאנשים שפעלו בתחום זה, מתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה. על הגישות השונות, על האתגרים הרבים, ועל ההתמודדות אתם.

באופן אישי, נכנסתי לנושא בשנת תשס"ג בעקבות התכנית הכלכלית של בנימין נתניהו כשר אוצר, שכללה קיצוץ חד בקצבאות הביטוח הלאומי ובתקציבי עולם הישיבות החרדי. עסקתי בתחום זה במחקר ובכתיבה, בתכנון בהקמה ובניהול של מיזמים שונים. נטלתי חלק בשיתוף פעולה של המגזר הציבורי, המגזר השלישי וגופי מחקר ומדיניות. עסקתי בכך באופן אינטנסיבי עד שנת תש"ע, בה עברתי לעסוק בעיקר בתחום החינוך.

כאמור, המהלך כולו נתקל בתוך הקהילה החרדית בחששות ובהתנגדויות רבות. למרות שניתן להבחין בהבדלים בנידון בין הקבוצות השונות בקהילה החרדית, נראה שבכולן היה מדובר בתהליך מורכב ובסופו של דבר ניתן לראות שהשינוי בתחום הקיף את כל החוגים והעדות בקהילה החרדית במידה כזאת או אחרת.

במהלך  השנים, נראה היה לעתים שהציבור החרדי עשוי או עלול להתפלג על רקע השינויים הללו, ובחלק ממערכות הבחירות לרשויות המקומיות רצה מפלגה חדשה שנועדה לייצג את "החרדים העובדים", והיא ידעה גם כמה הצלחות לפני כעשור.

כיום, נראה שניתן להכריז על כך שהמשימה הוכתרה בהצלחה. בפני צעיר חרדי המבקש להשתלב כיום בעולם העבודה, קיימות אפשרויות מגוונות של מסגרות ושל תחומי לימוד, של הכוונה ושל יעוץ תעסוקתי, ובעיקר יש לו מקום של כבוד בתוך הקהילה עצמה והוא איננו צריך לחשוש בדרך כלל ממחיר חברתי ורוחני גדול שיתלווה לצעדים אלו.

הבחירות האחרונות לרשויות מקומיות ולכנסת, היוו לדעתי את ההוכחה לכך שהמטרה הושגה. העובדה שראשי קרן ק.מ.ח. יוסי דייטש ועו"ד אברהם יוסטמן, ייצגו את "אגודת ישראל", האחד כמועמד לראשות העיר ירושלים והשני כחבר ועדת הבחירות המרכזית, מלמדת על הלגיטימציה המליאה שיש לפעילות הקרן כיום. גם במפלגת "דגל התורה", ניתן כיום מקום רב לקולם של "החרדים העובדים, הן ברמה ההצהרתית והן ברמה המעשית. ואכן ניתן לראות כיצד מרבית הסטודנטים והעובדים החרדים נתנו את קולם למפלגות החרדיות.

אינני סבור שאין עוד מה לעשות ולפעול בתחום זה, אבל כוונתי לומר שהמהלך המרכזי הושלם. עלינו לתת בעיקר את דעתנו למהלכים אחרים הנדרשים כיום למען הציבור החרדי. בעיניי, עלינו לפעול רבות בתחום החינוך, המנהיגות הציבורית, יושרה ותקשורת פתוחה והוגנת.