מאז הקמת המדינה השתתפו מפלגות חרדיות בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, אולם בכל דור הן פשטו צורה ולבשו צורה בהתאם לשינויים פנימיים בתוך הקהילה החרדית ולשינויים במערך הכוחות בחברה הישראלית כולה.
 |
| תוצאות הבחירות הפנימיות ב"אגודת ישראל" בשנת תשל"ו |
בעשורים הראשונים פעלו שתי מפלגות חרדיות-אשכנזיות, "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל" (פא"י) שהיחסים ביניהן ידעו עליות ומורדות. עם השנים, נעלמה פא"י מהמפה הפוליטית, ו"אגודת ישראל" נותרה המפלגה החרדית היחידה, שהתיימרה לייצג את כלל היהדות החרדית. ב"אגודת ישראל" עצמה התקיימו סיעות שונות, שהבולטות שבהן היו: הסיעה המרכזית (חסידות גור), שלומי אמונים (מנחם פרוש), צעירי אגודת ישראל (שלמה לורינץ), והסיעה המאוחדת (חסידות ויז'ניץ), יחסי הכוחות ביניהן נקבעו בבחירות פנימיות שנערכו בשנת תשל"ו (1976). בבחירות תשמ"ד הוקמה תנועת ש"ס לייצוג החרדים הספרדים / מזרחיים, ובבחירות תשמ"ט הוקמה "דגל התורה" לייצוג החרדים הליטאים שפרשו מ"אגודת ישראל", ומאז נותרה "אגודת ישראל" לייצוג החרדים החסידים בלבד.
ב-30 השנים מתשמ"ט ובפרט בעשור האחרון ידעו שלושת המפלגות מאבקי כוח פנימיים, בין חסידות גור ל"שלומי אמונים", בין אנשי אריה דרעי לאנשי אלי ישי, ובין תומכי הגראי"ל שטיינמן ותומכי הגר"ש אויערבאך, ונראה שהיריבויות הפילוגים והפיצולים אמורים להימשך בטווח הנראה לעין. הסתלקותם של גדולי התורה שהיה סביבם קונצנזוס כדוגמת הגרא"מ שך זצ"ל הגר"ע יוסף זצ"ל והגרי"ש אלישיב זצ"ל גרמה למאבקים הללו להתגבר, ונראה שאין כיום עוד גדול בתורה שיכול לעצור את המגמה הזו. הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות, חושפות כעת את היריבויות הפנימיות בין המפלגות השונות ובתוכן באופן חסר תקדים, כמדומני שניתן לקבוע בוודאות שהציבור החרדי מעולם לא היה כה מפולג ומסוכסך בתוך עצמו.
המציאות הנוכחית, מחייבת לדעתי חשיבה מחודשת על אופן ההתנהלות של המפלגות החרדיות, וברצוני להתייחס כאן ל-3 נקודות:
- מעורבות רבנים בשאלות פרסונליות - המפלגות החרדיות היו כפופות מאז ומתמיד לגדולי התורה, אולם במשך שנים רבות היה הדבר מוגבל לשאלות מהותיות של מדיניות בשאלות דת ומדינה וכיו"ב ולא לזהות המועמדים. המועמדים עצמם בכנסת וברשויות המקומיות נבחרו ע"י גופים מפלגתיים, ללא הזדקקות של גדולי התורה לזהות מועמד כזה או אחר. השינוי העיקרי בעניין התחולל כמדומני בהקמת ש"ס ו"דגל התורה", כשהגר"ע יוסף והגרא"מ שך היו מעורבים בעצמם בבחירת הנציגים במפלגות הכפופות למרותם. המציאות כיום, שבה גדולי התורה (וחצרותיהם) מעורבים בהכרעות פרסונליות, גורמת לנזקים רבים ולאובדן של אמון הציבור בתהליך.
- חלוקה למפלגות סקטוריאליות - החלוקה למפלגות לפי מוצא עדתי ולפי השתייכות קבוצתית, נעשית עם השנים פחות רלוונטית. אנשים רבים בקהילה החרדית אינם מעוניינים עוד בחלוקות אלו, ומבקשים לראות את עצמם חלק ממכלול רחב שטובת הכלל לנגד עיניו, ולא טובתה של קבוצה כזו או אחרת בלבד. אני מאמין שהגיעה השעה למפלגה "כלל חרדית" שתייצג את הציבור החרדי על גווניו השונים.
- הזיקה בין הפוליטיקה הארצית למקומית - המעורבות הרבה של המפלגות הארציות בבחירות לרשויות המקומיות, פוגעת בראיית טובת התושבים בכל מקום ומקום, לטובת שיקולים פוליטיים זרים לחלוטין של כוח ושררה. יש להניח לכל ריכוז חרדי לבחור את נציגיו למועצה לראשות העיר, לפי שיקולים של טובת המקום בלבד.
כמו כל שינוי, אין ספק שלמהלך כזה יידרשו כמה שנים, אבל אני מאמין שלא ירחק היום שהדרישה למהלכים הללו תתרחב, והציבור יוכל בסופו של דבר להביא לשינויים הנדרשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה