ישיבת וולוז'ין הוקמה ע"י הגר"ח מוולוז'ין לפני 216 שנים, וכמדומני שניתן לחלק את התקופה הזו לשלוש תקופות של כ-70 שנה.
- אם הישיבות - הקמת ישיבת וולוז'ין בתקופה שרוחות ההשכלה והנאורות מנשבות בעולם היהודי, על מנת להגדיל את מעמדו וכבודו של תלמיד הישיבה המתמסר ללימוד תורה. הישיבה הצליחה להוות אבן שואבת לנערים מיוחדים מרחבי העולם היהודי ולהגביה ולרומם את קרנם, ורבים מהם נעשו גדולי תורה וכיהנו כרבנים וכראשי ישיבות.
- ישיבות המוסר - ראשית תנועת המוסר של הגר"י מסלנט ותלמידיו הגדולים, שהקימו את ישיבות המוסר, שנועדו ליצור להט אידאולוגי מסעיר כתגובה לתנועות אידאולוגיות חזקות שפעלו באותה תקופה בעם היהודי. הסבא מקלם, הסבא מנובהרדוק והסבא מסלבודקה, הצליחו כל אחד בדרכו ליצור להט נעורים בקרב בני הישיבות עד עלות הכורת הנאצי ימ"ש על יהדות אירופה.
- חברת הלומדים - הקמת עולם הישיבות בארץ ישראל לאחר השואה ובמקביל להקמתה של מדינת ישראל ע"י ראשי ישיבות בעלי חזון כדוגמת הגרי"ש כהנמן ובעידוד גדולי תורה כדוגמת החזו"א, על מנת לשקם את עולם התורה שחרב ולהצמיח דור של שומרי תורה ומצוות שיפיצו תורה בעם ישראל ושיתבדלו מהציונות מהמודרנה ומהחילוניות. לשם כך, הוקמו ישיבות רבות בכדי לאפשר לכל נער שומר תורה ומצוות לבוא בשערי הישיבה, ולהישאר בה אם ירצה לאורך ימים ושנים.
דומני שאנו עומדים כעת בפתחה של תקופה רביעית, ואני חושב רבות על התפקיד של הישיבות ועל דמותן בעת הזאת.
אני מאמין של"חרדיות החדשה" תהיה חשיבות רבה בהקמת הישיבות לדור זה, ושרק הקמת ישיבות בעלות מאפיינים מתאימים לאתגרי התקופה תוכל לתת תוכן פוזיטיבי ובר קיימא לקהילה זו.
עם כל הכבוד לכל המיזמים החשובים מבית מדרשם של "החרדים החדשים" ויש לי הרבה כבוד אליהם, אני משוכנע שהקמת "ישיבה גדולה" במודל ייחודי הוא האתגר החשוב ביותר.
נ.ב. ידידי ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי הפנה אותי למאמר עם נקודות דומות שהוא פרסם בעבר באתר "צריך עיון".
מוזר שקמה כבר ישיבה כזאת שהשתדרגה השנה באופן מיוחד בכמות ובאיכות. הלא היא ישיבת ההסדר דרך חיים ומשום מה ישנה התעלמות עיקשת ממנה בכל פעם כשהנושא של הצורך להקים ישיבה שתענה על אתגרי התקופה. מוזר ומתמיה
השבמחקישיבת ההסדר "דרך חיים" בגן יבנה היא תשובה נפלאה לאתגרי התקופה, ויישר כוח שהזכרת אותה לתועלת הקוראים.
מחקהפוסט הנוכחי לא עסק בתיאור מוסד כזה או אחר, אלא בתמונה הרחבה.