לפני כמה שנים הודפסה והופצה ברבים חוברת בשם "מלחמת הרוח", שבה הורחב הדיבור אודות השפעתה המסוכנת של תרבות המערב על היהדות החרדית. החוברת הופצה בעילום שם, והמחבר בנה שם תיאוריה שלימה מהי תרבות המערב, מה הם שורשיה, וכיצד היא חודרת לתוך היהדות החרדית. אני הובאתי שם כדוגמה מובהקת לחרדי בעל עמדות פסולות המושפע מתרבות המערב, עם ציטוטים רבים מחוברת בשם "מצוקה ותעסוקה בחברה החרדית" שפרסמתי לפני 15 שנה ב"מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות". הדברים נכתבו בשפה יפה, אבל המבנה כולו והקישורים שנעשו בין הדברים, הם בעיניי כמגדלים הפורחים באוויר ואין להם על מה שיסמוכו.
לפני כשנה יצאה החוברת במהדורה נוספת, כשהפעם שם המחבר מופיע בראשי תיבות (א' ע'), ועם מכתבים והסכמות של רבנים. החוברת הועלתה גם לאתר של "בית מדרש הגר"א", וכך התברר שהמחבר הוא הרב אוריה ענבל, ואכן הדברים בחוברת עולים בקנה אחד עם תכנים נוספים הנמצאים ממנו באתר זה.
הרב אוריה הוא בנו של הרב צבי ענבל מתנועת "ערכים", בוגר ישיבת "סלבודקה", איש מוכשר וידען, שבשנים האחרונות התפרסם מאוד בקרב תלמידי הישיבות והכוללים כבעל חשיבה מקורית ועצמאית. ככל הנראה, הוא פועל בשיתוף פעולה עם אֶחָיו הרב יהושע והרב דוד, שגם הם תלמידי חכמים ומחברי ספרים. הוא ייסד את בית מדרש הגר"א, שבו נמסרים שיעורים רבים במגוון נושאים על ידו וע"י רבנים נוספים. בין רבני בית המדרש ניתן למצוא את הרב אליהו מאיר פייבלזון, הרב דוד לייבל, הרב נתן רוטמן, הרב אורי הולצמן, הרב משה מינצברג ועוד אחרים, כולם תלמידי חכמים נודעים במקוריותם. הרב אוריה נמנה כיום גם על צוות ישיבת "דרך השם" של הרב ברוך צבי גרינבוים, וגם בין המשיבים במיזם "אקשיבה" המיועד להעניק תשובות לחרדים המעוניינים לשאול שאלות שונות בענייני אמונה ומחשבה.
אינני רואה צורך להיכנס לעובי הקורה ולהפריך אחת לאחת את הטענות והמענות ב"מלחמת הרוח", אבל היות ומדובר באדם בעל ידע והיכרות רבה משלי עם הפילוסופיה וההגות המערבית, ניסיתי להבין מה מוגדר אצלו כתרבות מערבית ומדוע אני נחשב אצלו כמייצג שלה. גם שותפיו לדרך הם בחלקם הגדול בעלי השכלה אקדמית גדולה משלי, ובעלי קשרים טובים ממני בעולם האקדמי.
בקריאה מדוקדקת בחוברת, נראה שהחלוקה שלו בין "יהדות" ל"תרבות מערבית", היא החלוקה המוכרת יותר בין השמרנות / הלאומיות / הימניות לבין הליברליות / ההומניות / השמאליות. הוא מזהה את היהדות עם הצד האחד, ואת תרבות המערב עם הצד השני. לשם כך, הוא טורח להפריד בין הצד שכנגדו לבין מוסריות ומידות טובות, ולהצמיד לו כל מידה רעה כולל נהנתנות ומתירנות ועוד כיו"ב. החלוקה הזו, דומה במידה רבה לשיח המוכר בציונות הדתית מבית המדרש של ישיבת "הר המור" ובנותיה, כלפי עולם הישיבות של "הר עציון" ובנותיה. לאור זאת, ניתן להבין היטב את הקשר המתפתח לאחרונה בין בית מדרש הגר"א ל"קרן תקווה".
אני מעתיק כאן מה שכתבתי על החוברת לפני שנתיים:
השבמחקהחוברת מתארת דיכוטומיה ברורה בין היהדות לבין העולם המערבי, ועל בסיס זה נבנית תמונת עולם שלימה.
בחוברת יש תיאור רחב של העולם המערבי שבעיני הכותב הוא חילוני, רלטיביסטי, שמאלני, אוהב תענוגות ונוחות, מתירני, צבוע ועוד מגוון מאפיינים שליליים. אחרי התיאור הארוך שכולל הרבה אנקדוטות שמסייעות בבניית הדמות המערבית הזו, החוברת מדגימה כיצד גם "החרדי המושפע" מאמץ את אותם ערכים, כשגם כאן משמשות בערבוביה אנקדוטות מעיתונאים חרדים (כמובן מהשבועונים) וכיו"ב. החוברת מגחיכה כמובן את תפיסת העולם המערבית / חילונית / חרדית מושפעת ומראה כיצד היא מחוסרת היגיון ובעלת סתירות פנימיות.
היהדות האותנטית בעיני הכותב היא כמובן כל הדברים ההפוכים, יש בה כמובן אמת אחת ויחידה, היא ימנית, מוכנה לסבל, אמתית וישרה ומאפיינת כל מידה נכונה.
בכל פעם שנראה שיש דמיון בין הערכים המערביים ליהדות, החוברת טורחת להבהיר שכמובן שאין שום קשר בין הדברים ואלו הם דברים שונים בתכלית.
המעלה של החוברת היא אפוא בקוהרנטיות שלה, היא מציגה תפיסת עולם סדורה, עם תיאור שלם של המציאות בעיני הכותב.
הבעיה הגדולה היא שבעוד שהמחבר מרבה לדבר בשבח האמת והמורכבות ובגנות השקר והשטחיות, הרי שהחוברת כולה מתחילתה ועד סופה רצופה שקרים וחצאי אמיתות ותיאור שטחי ורדוד של הצד שכנגד, שאם ארצה להתחיל ולפרט את הדברים יכלה הזמן והם לא יכלו.
גם לגביי באופן אישי, המחבר/ים בונה תילי תלים של הנחות ומסקנות מפרשנות לא ברורה של ציטוטים שלי, שמהם הוא מסיק שאני מתרפס לחילוניים ומשחיר את החרדים ועוד כהנה וכהנה. על כגון זה אין לי אלא לומר שאת בצלאל כהן שהם תוקפים גם אני אינני מעריך כלל וכלל.
סגנון החוברת כולו באזכור של אנשים ובציטוט מקורות ואישים, מתאים לסגנון של "יתד נאמן" ואכמ"ל.
הדבר שחוזר על עצמו הרבה בחוברת הוא קביעה נחרצת בסגנון "אין ולו ספר אחד חילוני שעוסק בענייני מידות", "התקשורת החרדית העצמאית לא כותבת אפילו פעם אחת ביקורת על החילוניים" ועוד כיו"ב. מקובלנו שלומר מה לא כתוב בש"ס מחייב ידיעה גדולה בהרבה מאשר מה כן כתוב בש"ס, אז בהקשר זה צריך לומר שהכותב בקיא בספרות החילונית ובתקשורת החרדית באופן חסר תקדים.
אני מבין את הכאב שלך וגם אני חושב שהביקורת עליך מצד הענבלים קיצונית מדי ולא כל כך ישרה והגונה. אבל נראה לי שיש ביניכם שוני תפיסתי גדול, וכחלק מזה - נראה לי שלא התחלת להבין את דעתם. בגדול - הם תופסים אותך כמשכיל קלאסי, מסוגם של הומברג ולווינזון, שבא לתקן ולנרמל את החרדים ולהתאים אותם לעולם הנאור. לא שהם רואים אותך כאדם רע דווקא והם אפילו מסכימים איתך בנקודות רבות, אבל לוז העניין נעוץ באידיאל הגדול שבבסיס הכול: לתפיסתם, האידיאל שלך הוא הנירמול, ההתאמה לעולם המערבי, למוסר המערבי, לחיים הנורמליים והטובים. לא חלילה שאתה רוצה למחוק את היהדות, אלא שאתה רוצה יהדות שפויה, בורגנית, משתלבת. ויש עוד להעמיק אבל אין המקום והזמן כשרים לכך. (לתפיסתם, ייתכן שאתה כפרסונה אינך כל כך עמוק ולא הגדרת לעצמך את כל ההשקפה שמאחורי דרכך ושפועלת על ידך, וכעין הגדרתו של בנימין בראון "תיאולוגיה שלא מדעת"). ואילו הם מחפשים את הדבקות באלוהים, את הנבואה, את כל האידיאלים הנבואיים והקבליים, את הייחודיות הישראלית, את משה רבינו, את האבות, את דוד ושלמה, וגם את הניצוצות הקדושים שבתוך הפילוסופיה והתרבות המערבית - אבל בלי קליפתם, ובליבת כל זה הם רואים הכרח לתקן את החיים הפרטיים והציבוריים, להשיב אותם אל הטבעיות ואל החכמה ואל היושר ואל הנעימות והיופי והשמחה - ממקור הישראליות דווקא. בקיצור: הם מזדהים עם תפיסתו של הרב קוק.
השבמחק(אגב, יש גם שינויי ניואנסים רציניים בין יהושע לאוריה, למשל: יהושע שונא את קרן תקווה ואוריה לא). את התפיסה שלך הם רואים כסכנה כי להבנתם היא הפוכה לשלהם, כי היא מובילה בסופו של דבר (גם אם לא עלתה על דעתך כך ואינך מכוון לשם) לתרבות חסרת אלוהים, מנותקת מהשורשים הישראליים ומעורטלת מהייחודיות הישראלית. ייתכן שהם רואים צורך לבדל את עצמם ולחדד את ההבדל בינך לבינם.
התיאור שלך את ההבדל בינינו (לשיטתם) יפה מאוד, אבל לדעתי זה לא מצדיק לעבור למאבק אישי, וזו בהחלט התוצאה של התנהלותם.
מחקבכל אופן, הביקורת שלי בעינה עומדת, על תיאור מלאכותי ולא אמתי של כל מה שהם מכנים "תרבות המערב", אני לא הכרתי את המושג עד שאוריה בא אלי הביתה והסביר לי שאני מייצג את "תרבות המערב".
את החוברת כתב הרב דודי, היא שכבה עשר שנים על המדף
השבמחקהרב דודי מאד ביישן, ואוריה עשה טובה והדפיס על שמו
הרב יהושע לא קשור בכלל לפרוייקט, והסגנון שלו שונה לגמרי
בסופו של דבר, אוריה מוצא את עצמו צלוב לצידך (ובעצם באופן חריף יותר ממך)
השבמחקhttp://www.kolhazman.co.il/434766
ניתן להאזין לשיעורי הרב אוריה ענבל באתר ״בית מדרש הגר״א״
השבמחקhttps://beit-midrash-hagra.com/harav-inbal